top of page
אישה מחזיקה את המרפק בגלל כאב – מרפק טניס

מרפק טניס (Tennis Elbow): למה זה קורה ואיך מטפלים

תמונת הסופר/ת: ד״ר אוהד סגל
ד״ר אוהד סגל
12 באוג׳
זמן קריאה 4 דקות

עודכן: 29 באוק׳

בקצרה: מרפק טניס הוא עומס יתר על הגיד שמחבר את שרירי האמה לעצם בצד החיצוני של המרפק. רוב המקרים משתפרים בטיפול שמרני נכון, אבל ההחלמה דורשת סבלנות, התאמת עומסים ותרגול ממוקד. כשהכאב נמשך חודשים, יש אפשרויות מתקדמות כמו PRP.

מרפק טניס (Lateral Epicondylitis או Tennis Elbow) הוא אחד הגורמים השכיחים ביותר לכאב במרפק אצל מבוגרים. למרות השם, רוב המטופלים בכלל לא משחקים טניס. מדובר במתאמנים בחדר כושר, שחקני פאדל, אנשים שעובדים עם כלים, הורים שמרימים ילדים, ועובדי משרד שמקלידים ומשתמשים בעכבר שעות ארוכות. השיא הוא בגילאי 35–55.

מה בעצם קורה במרפק?

שרירי האמה שאחראים על יישור שורש כף היד והאצבעות מתחברים בגיד משותף לבליטה הגרמית בצד החיצוני של המרפק. כשהגיד נדרש לעבוד יותר ממה שהוא מסוגל להסתגל אליו, נוצרים בו שינויים מבניים: הסיבים מאבדים את הסידור התקין שלהם והגיד נעשה רגיש לעומס.

חשוב להבין שלמרות השם "אפיקונדיליטיס", ברוב המקרים זו לא דלקת קלאסית אלא תהליך ניווני של הגיד (טנדינופתיה). להבנה הזו יש השלכות ישירות על הטיפול. מנוחה מוחלטת ותרופות נוגדות דלקת לבדן לרוב לא פותרות את הבעיה. מה שעוזר הוא בנייה מחדש של סבילות הגיד לעומס.

מה גורם למרפק טניס?

  • תנועות חוזרות של אחיזה וסיבוב האמה, כמו הברגה, עבודה עם מברג או מקלדת ועכבר

  • עלייה חדה בעומס: חזרה לאימונים אחרי הפסקה, תחילת ענף ספורט חדש, שיפוץ בבית

  • טכניקה לא יעילה: למשל מכת בקהנד עם מרפק מוביל בטניס או בפאדל, או אחיזה חזקה מדי במשקולות

  • ציוד לא מתאים: מחבט כבד מדי, גריפ בגודל לא נכון, כלי עבודה לא ארגונומיים

  • חולשה כללית בשרירי האמה, הכתף וחגורת הכתפיים, שמעבירה עומס מוגבר למרפק

איך מזהים? התסמינים העיקריים

  • כאב בצד החיצוני של המרפק, שלעיתים מקרין לאמה

  • כאב באחיזה: לחיצת יד, הרמת כוס קפה, פתיחת צנצנת או סחיטת מגבת

  • רגישות למגע בנקודה מוגדרת על הבליטה הגרמית

  • חולשה באחיזה ותחושה ש"היד לא סוגרת חזק"

  • נוקשות בבוקר, וכאב שמחמיר לאחר יום עבודה או אימון

איך מאבחנים?

האבחנה מבוססת בעיקר על שיחה ובדיקה גופנית. הרופא בודק את מיקום הכאב, מבצע מבחני עומס על הגיד (למשל יישור שורש כף היד או האצבע האמצעית כנגד התנגדות) ושולל גורמים אחרים לכאב באזור: לחץ על עצב, בעיה במפרק המרפק עצמו, או כאב שמקרין מהצוואר.

בדיקות הדמיה אינן נדרשות תמיד. אולטרסאונד יכול להראות את מצב הגיד ולהעריך קרעים חלקיים, ובמקרים מסוימים, בעיקר כשהתמונה הקלינית לא חד-משמעית או כשהטיפול לא מצליח, מבוצעת MRI.

הטיפול השמרני: הבסיס לכל הצלחה

החדשות הטובות: רוב המטופלים, כ-80–90%, מחלימים ללא ניתוח. ההחלמה עלולה להימשך כמה חודשים, ולכן תוכנית מסודרת עושה את ההבדל.

1. ניהול עומסים, לא מנוחה מוחלטת

המטרה היא להוריד את העומס לרמה שהגיד יכול לסבול, לא להפסיק לגמרי. מזהים את הפעולות שמחמירות את הכאב ומשנים אותן: אחיזה עם כף יד פונה למעלה בהרמת חפצים, הפסקות בעבודה מול מחשב, הקלה זמנית במשקלים באימון.

2. תרגול מחזק, הטיפול המרכזי

תרגילים איזומטריים (החזקה סטטית) בשלב הראשון עשויים להפחית כאב. בהמשך עוברים לתרגילים אקסצנטריים ולחיזוק הדרגתי של שרירי האמה, הכתף והגב העליון. זו ההתערבות שמחקרים תומכים בה יותר מכל. התוצאות מגיעות בדרך כלל אחרי 6–12 שבועות של תרגול עקבי.

3. רצועת מרפק (Counterforce Brace)

רצועה שמונחת כ-2–3 ס"מ מתחת לנקודת הכאב יכולה להפחית את העומס על הגיד בזמן פעילות. היא כלי עזר שימושי, אבל לא תחליף לתרגול.

4. פיזיותרפיה

פיזיותרפיסט מנחה את התרגול, מתאים את ההתקדמות ומשלב טכניקות טיפול ידני, טיפול ברקמות רכות ולעיתים גלי הלם (Shockwave), שיש להם עדויות לתועלת בחלק מהמטופלים.

5. טיפול תרופתי

משככי כאבים ונוגדי דלקת במשחה או בכדורים יכולים להקל בטווח הקצר, אבל אינם מטפלים בשורש הבעיה.

מתי שוקלים טיפולים מתקדמים?

כשהכאב נמשך יותר מ-3–6 חודשים למרות טיפול שמרני מסודר, אפשר לשקול הזרקות:

  • הזרקת סטרואידים: מביאה הקלה מהירה, אבל מחקרים הראו שבטווח הארוך שיעור החזרה של הכאב גבוה יותר. לכן היום משתמשים בה בזהירות ולא כטיפול ראשון. קראו עוד על ההבדלים בין PRP לסטרואידים

  • הזרקת PRP: מרכיבים מהדם של המטופל עצמו שמטרתם לעודד ריפוי של הגיד. מרפק טניס הוא אחד המצבים שבהם יש ל-PRP עדויות מחקריות טובות יחסית, במיוחד במקרים כרוניים.

  • ניתוח: שמור למיעוט קטן של מקרים שלא הגיבו לטיפול מקיף לאורך 6–12 חודשים.

איך מונעים חזרה?

  • חיזוק קבוע של שרירי האמה, הכתף והגב העליון, גם אחרי שהכאב חלף

  • התאמת ציוד: גודל גריפ, משקל מחבט, ארגונומיה בעמדת העבודה

  • עלייה הדרגתית בעומסי אימון, בלי קפיצות חדות

  • תשומת לב לסימנים מוקדמים וטיפול בהם לפני שהם הופכים לכרוניים

שאלות נפוצות

זה משתנה מאוד בין מטופלים. מקרים קלים משתפרים תוך שבועות ספורים, אבל במקרים כרוניים ההחלמה יכולה להימשך 6–12 חודשים. תרגול עקבי ומסודר מקצר משמעותית את הזמן.

בדרך כלל לא. מומלץ להתאים את האימונים: להפחית משקלים בתרגילי אחיזה, לשנות אחיזה ולהימנע זמנית מתנועות שמעוררות כאב חד. כאב קל שחולף תוך 24 שעות מקובל לרוב במהלך השיקום.

קרח עשוי להקל על כאב חריף אחרי פעילות, וחום עוזר לחלק מהמטופלים לפני תרגול. שניהם כלי הקלה בלבד ואינם מרפאים את הגיד.

היא מקלה מהר, אבל לא מטפלת בגיד עצמו, ובמחקרים נקשרה לשיעור חזרה גבוה יותר של הכאב בטווח של חודשים. כדאי לשקול אותה בזהירות ובהתאם להמלצת רופא.

כשהכאב נמשך יותר מכמה שבועות, כשיש חולשה משמעותית ביד, נימול או עקצוץ באצבעות, נפיחות, או כשהכאב התחיל אחרי חבלה.

רוצים אבחון מדויק ותוכנית טיפול?

ד״ר אוהד סגל, מומחה בכירורגיה אורתופדית ופציעות ספורט, מאבחן ומטפל במרפק טניס במרפאה ברעננה, משלב הטיפול השמרני ועד טיפולים מתקדמים, בשילוב צוות פיזיותרפיה במקום.

המידע במאמר הוא כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי אישי. כל מקרה נבדק לגופו.

תגובות


bottom of page